בפסיכולגיה חברתית, עמדה היא ההערכה שלך עד כמה אובייקט כלשהו (למשל, אדם, מקום, קבוצה חברתית, או רעיון) הוא שלילי או חיובי. עמדה גלויה (explicit attitude) היא העמדה אותה אנשים מדווחים ישירות, במכוון ובמודע. למשל, אם אנחנו מספרים למישהו אחר עד כמה אנחנו אוהבים או לא אוהבים מתמטיקה, זוהי עדות לעמדה הגלויה שלנו. עמדות חבויות (implicit attitudes) הן המושג שחוקרי שיפוט חברתי משתמשים בו כדי לתאר הערכות חיוביות או שליליות שנמדדות באופן עקיף, בשיטות שאינן שאלונים. במדדים עקיפים, לא מבקשים ממך לדווח על העמדה שלך, אלא מסיקים מהי העמדה שלך מביצועייך במטלה שאינה שיפוט. יתכן שמטלות כאלו רגישות לשיפוט אוטומטי: שיפוט לא מכוון ובלתי-נשלט, שלפעמים עשוי להשפיע על התנהגות ללא מודעות. למשל, גם אם נאמר שאנחנו אוהבים מתמטיקה (העמדה הגלויה שלנו), ייתכן שבזיכרוננו יש קשר חזק בין מתמטיקה לבין שליליות וקשר זה גורם לשיפוט שלילי לא מכוון כלפי מתמטיקה. שיפוט מעין מזה מכונה לעיתים עמדות חבויות שליליות כלפי מתמטיקה.
מבחן האסוציאציות החבויות (IAT) מודד את עוצמת האסוציאציות בין מושגים (למשל, אנשים שחורים, אנשים הומוסקסואלים) להערכות (למשל, טוב, רע) או סטריאוטיפים (למשל, אתלטיות, רשלנות). הרעיון המרכזי הוא שהתגובה במטלה קלה יותר כאשר קטגוריות המקושרות זו לזו בזכרון חולקות את אותו מקש התגובה. לדוגמה, אדם המקשר מושגים חיוביים עם אנשים צעירים יותר מאשר עם אנשים זקנים יגיב מהר יותר בסיבובים בהם עליו להשתמש במקש אחד למילים חיוביות ולאנשים צעירים ובמקש השני למילים שליליות ולאנשים זקנים, מאשר בסיבובים בהם עליו להשתמש במקש אחד למילים חיוביות ולאנשים זקנים ובמקש השני למילים שליליות ולאנשים צעירים.
אם הגבת מהר יותר כאשר פרחים+טוב / חרקים+רע מוצמדים יחד בהשוואה למצב בו חרקים+טוב / פרחים+רע מוצמדים יחד, התוצאות שלך יתוארו באתר זה כהעדפה חבויה לפרחים על פני חרקים. במילות התואר "חלש", "בינוני" ו-"חזק" אנו משתמשים באתר זה כדי לשקף את חוזק ההעדפה החבויה - כמה מהר הגבת ל-פרחים+טוב / חרקים+רע, לעומת חרקים+טוב / פרחים+רע. כפי שנכתב מספר פעמים באתר, יש הרבה גורמים שמשפיעים על התוצאות שלך במבחן, ולכן אין לייחס חשיבות רבה לדרך שבה מנוסחות התוצאות באתר זה. בחרנו בניסוחים פשוטים שמתאימים לפרשנות של חלק מהחוקרים בפסיכולוגיה חברתית כיום, אבל חשוב לזכור שה-IAT אינו מדד מדויק מספיק, בכדי לספק לאדם היחיד תוצאה בעלת חשיבות.
ה-IAT דורש מספר מסוים של תגובות נכונות על מנת לקבל תוצאות. אם בעת שהשלמת את ה-IAT, ביצעת יותר מדי טעויות, או הגבת מהר מדי יותר מדי פעמים, תוצג הודעה המציינת כי היו יותר מדי טעויות, מכדי לחשב תוצאה.
ה-IAT, כמו רוב כלי המדידה בפסיכולוגיה, אינו מדויק באופן מושלם. לכן נצפה להבדלים שכאלו. אפשר לחזור על אותו המבחן מספר רב של פעמים. אם תקבל/י משוב זהה יותר מפעם אחת, תוכל/י להיות יותר בטוח/ה בדיוק התוצאות שלך. אם תקבל/י מסיבה כלשהי משובים שונים פעמיים, תוכל/י לחשב ממוצע של התוצאות. זה לא נפוץ לקבל תוצאות מאוד שונות כשחוזרים על אותו המבחן פעמים נוספות, אבל כשזה קורה, הדבר הנכון הוא להתייחס לתוצאות שלך, במצטבר, כלא חד-משמעיות.
בהחלט, אך לרוב ההבדל קטן למדי. למשל, אם בתחילת ה-IAT, מיין/ת זקנים+מילים רעות / צעירים+מילים טובות, ואז מיין/ת זקנים+מילים טובות / צעירים+מילים רעות, יתכן שהתוצאה שלך תעיד על קשר חזק יותר של זקנים לרע וצעירים לטוב, מאשר ב-IAT שבו היית מתחיל עם הצימוד ההפוך. דרך אחת בה אנו מנסים למזער את אפקט הסדר הזה היא באמצעות מתן יותר ניסיונות תרגול לפני הצימוד השני לעומת הצימוד הראשון. חשוב גם לדעת שכל משתתף מוקצה באופן אקראי לסדר צימודים, כך שחצי מהמשתתפים ממיינים זקנים+מילים רעות / צעירים+מילים טובות ואז ממיינים זקנים+מילים טובות / צעירים+מילים רעות, והחצי השני של המשתתפים מקבל את הסדר ההפוך.
אין עדות לכך שזהות היד החזקה של האדם (שמאלית או ימנית) משפיעה על תוצאות ה-IAT. כשחושבים על השפעת קואורדינצית יד-עין או יכולות קוגנטיביות על התוצאות, יש לזכור כיצד המבחן עובד. במבחן IAT זקנים-צעירים, אנו מודדים כמה זמן לוקח לאנשים למיין פריטים כאשר זקנים+מילים טובות / צעירים+מילים רעות מסווגים יחד, לעומת מצב בו זקנים+מילים רעות / צעירים+מילים טובות מסווגים יחד. בשני התנאים הללו ממיינים צמד אחד של קטגוריות ביד ימין ואת הצמד השני ביד שמאל. כלומר, שתי הידיים תורמות באותה מידה למיון בשני התנאים אותם אנו משווים. לכן, אין סיבה לחשוב שזהות היד החזקה תשפיע על התוצאות.
מחקרים מראים כי ציוני ה-IAT אינם מושפעים ממוכרות הפריטים המסווגים. בנוסף, הפרצופים הנמצאים בשימוש במבחני ה-IAT שבאתר אמורים להיות לא מוכרים באופן זהה לכולם. עם זאת, נציין שיש קשר בין שיפוט לבין מידת המוכרות של הדבר ששופטים. מחקרים בפסיכולוגיה מצאו שאנשים נוטים לחבב דברים שמוכרים להם. יתרה מזו, אנשים נוטים להתרחק מדברים שהם לא אוהבים, ולכן הם גם מכירים אותם פחות מדברים שהם כן אוהבים.
בהחלט. מחקרים רבים מראים שאנשים מעדיפים את חברי הקבוצה שלהם על-פני חברי קבוצות אחרות. עם זאת, שיעור ניכר מבין החברים בקבוצות מוחלשות נוטים להראות ב-IAT אסוציאציה חזקה של קבוצת הרוב עם חיוביוּת ושל הקבוצה שלהם (קובץ המיעוט המוחלשת) עם שליליוּת. למשל, במחקרים בארה"ב, כשליש מהנבדקים השחורים קישרו ב-IAT אנשים לבנים עם טוב ואנשים שחורים עם רע. בנוסף, מחקרים רבים מצאו שאנשים מעדיפים קבוצה דומיננטית בחברה על פני קבוצות שיש כלפיהן סטיגמה חברתית, גם אם הם לא משתייכים לאחת מהקבוצות. למשל, נבדקים אסייתים נוטים להפגין העדפות חבויות כלפי אנשים לבנים על פני אנשים שחורים.
לפי הנתונים שנאספו באתר האמריקאי של ה-IAT, אנשים שחורים הראו העדפה אוטומטית קטנה מאוד לקבוצת הפנים שלהם (אנשים שחורים) על-פני אנשים לבנים, בעוד שנבדקים לבנים ונבדקים שאינם לבנים או שחורים הראו העדפה חזקה מאוד ללבנים על-פני שחורים. גייז הראו העדפה בינונית לגייז על פני סטרייטים, בעוד שסטרייטים הראו העדפה חזקה מאוד לסטרייטים על-פני גייז. צעירים וזקנים מראים ב-IAT העדפה אוטומטית לצעירים על-פני זקנים, אך העדפה זו חזקה יותר ככל שהנבדק צעיר יותר.
אנשים רבים משתמשים במילה 'דֵעה קדומה' לתיאור אנשים המדווחים על עמדות שליליות כלפי קבוצות חברתיות. לפי הגדרה זו, רוב האנשים שמראים העדפה חבויה כלפי קבוצה אחת (למשל, אנשים לבנים) על פני קבוצה אחרת (למשל, אנשים שחורים) אינם בעלי דעות קדומות. ה-IAT מראה הטיות שלא תמיד משקפות את מה שהאנשים מאמינים בו. לכן, לדעתנו, ה-IAT לא מודד ולא חושף דעות קדומות.
בעוד שאין זה סביר ש-IAT בודד יהיה מנבא טוב להתנהגות של אדם בודד בנקודת זמן אחת, מחקרים שבחנו זאת מעבר לאנשים רבים, מצאו שה-IAT כן מנבא התנהגות בתחומים כמו אפליה בגיוס וקידום, טיפול רפואי והחלטות הקשורות למשפט פלילי. כלומר, לפעמים יש קשר בין תוצאות ב-IAT לבין התנהגותו של אדם, אבל לא תמיד. אדם עם העדפה חבויה חזקה לאנשים לבנים עשוי לפעמים לבחור להעסיק עובד שחור, ומישהו ללא העדפה חבויה ללבנים עשוי לפעמים להפלות אדם שחור לטובת אדם לבן פחות מוסמך.
הקשר בין הטיה חבויה להתנהגות הוא קטן למדי בממוצע אך יש תחומים בהם אינו כה קטן. הקשר בין הטיה חבויה להתנהגות גדול יותר בתחומים מסוימים (למשל, העדפות פוליטיות חבויות) וקטן יותר באחרים (למשל, הטיות חבויות לגבי שימוש באלכוהול וסמים). עם זאת, אפילו השפעות קטנות עשויות להיות חשובות. השפעות קטנות יכולות ליצור הבדלים גדולים ברמה החברתית (אם ישנה השפעה קטנה על החלטות והתנהגות של הרבה מאוד אנשים שונים) וברמה האישית (אם ישנה השפעה קטנה על הרבה מאוד החלטות והתנהגויות של אדם אחד).
קשה מאוד לחקור מה המקור של עמדות מסוימות. העדפות חבויות כלפי קבוצות רוב (למשל, אנשים בהירי עור) כנראה נפוצות בגלל שקיימת אסוציאציה שלילית חזקה כלפי אנשים כהי עור בעולם ובישראל. ישנה היסטוריה של אפליה בין עדות שונות בישראל, ואנשים כהי עור מצטיירים לעתים קרובות בצורה שלילית בתרבות ובמדיה. עם זאת, גם אם המקור לעמדותינו ולאמונותינו הוא בתרבות שלנו, הן עדיין קיימות בראש שלנו. הטיות פסיכולוגיות עדינות, מכל מיני סוגים, עשויות להשפיע על התנהגותנו, גם אם איננו מודעים להשפעותיהן.
ישנו ביסוס רב לכך שעמדות חבויות יכולות לנבא התנהגות. עם זאת, אין מספיק מחקרים כדי לקבוע בבטחון שניתן להפחית או לבטל הטיות חבויות, והאם הפחתה של הטיות אלו תביא לשינוי בהתנהגות. על כן, אנו מעודדים אנשים שלא להשקיע באסטרטגיות לצמצום העדפות חבויות, אלא במקום זאת, להשקיע באסטרטגיות שימנעו מאותן העדפות חבויות את ההזדמנות לפעול. אחת האסטרטגיות, למשל, היא להבטיח כי ההעדפות החבויות לא תופענה מלכתחילה. על מנת לעשות זאת, ניתן למנוע מעצמך את האפשרות ללמוד על המגדר או השיוך האתני של אדם מסויים כאשר מקבלים לגביו החלטה (למשל, על ידי הוצאת השם מקורות החיים). אם נעריך את האדם רק לפי מאפיינים הקשורים לקבלת ההחלטה, אנחנו לא נהיה נתונים להשפעותיהם של גורמים דמוגרפים. אסטרטגיה נוספת היא לנסות לפצות על העמדות החבויות שלנו. למשל, אם יש לנו העדפות חבויות כלפי אנשים צעירים, אנחנו יכולים לנסות להיות חברותיים יותר כלפי אנשים זקנים. על אף שהדבר לא נחקר בצורה נרחבת, על בסיס הידע שלנו לגבי היווצרותן של הטיות, אנו גם ממליצים לשקול את כל מה שנכנס לראשנו מלכתחילה. למשל, נוכל להתבונן בצורה שונה על תוכניות טלוויזיה, כך שנראה נשים וקבוצות מיעוט בצורה חיובית או הפוכה מהסטריאוטיפ.
לאחר עיבוד הנתונים, אנחנו מאפשרים גישה פתוחה לנתונים האנונימיים שנאספים באתר ההדגמה (ראו לינק זה) כך, מדענים, עיתונאים, מחנכים, ואחרים יוכלו להשתמש בהם כדי להבין טוב יותר עמדות וסטריאוטיפים. כמו כן, ערכנו רשימה של מאמרים מחקריים (ראו לינק זה) שפורסמו בספרות האקדמית, אשר עשו שימוש בנתונים מאתר ההדגמה.
בחרנו נושאים שלדעתנו עשויים לעניין את המשתתפים. כמובן שישנם נושאים חברתיים חשובים אחרים, שטרם כללנו באתר זה
ה-IAT פועל על-ידי סיווג מילים ותמונות לאחת משתי קטגוריות (למשל, טוב/רע; הומו/סטרייט). הדבר מכריח אותנו להציג קטגוריות בצורה "בינארית" למרות שאין הדבר אומר שהחלוקה הבינארית "נכונה" או "טבעית". לדוגמה, ב-IAT של צעירים-זקנים אין ייצוג לאנשים בגילאי הביניים, וכך גם אין ייצוג ב-IAT-ים באתר לאנשים שאינם שחורים ואינם לבנים, אנשים שאינם גייז וגם לא סטרייטים, וכד'. מבחני ה-IAT באתר זה גם לא מתאימים למדידת עמדות כלפי אנשים ששייכים ליותר מקבוצה אחת. אנחנו מודעים לבעייתיות שבהתייחסות לזהויות חברתיות בצורה בינארית. אולם, קשה להימנע מכך כאשר משתמשים ב-IAT. אנו מאמינים שהיתרונות בהתנסות ב-IAT עולים על החסרונות, אך מבינים את מי שלא מסכים איתנו.
ניתן לתרום כאן.
